MUFASA Tour – The KING of ADV in South Africa

נחתו באחת הערים האיקוניות בעולם — שם הר השולחן הקדום והשטוח, שנוצר לפני יותר מ-500 מיליון שנה, שומר על האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ​​ההודי הנפגשים ברכס. קייפטאון נוסדה ב-1652 כתחנת אספקה לספינות חברת הודו המזרחית ההולנדית, והיסטוריה השכובה שלה של סחר, מאבק ויופי מכינה את הבמה למסע האפי שלפניכם. נוחו, חקרו את V&A Waterfront התוסס והניחו לאנרגיית העיר להזין את רוחכם — כי מחר מתחיל ההרפתקה.

צאו מקייפטאון אל תוך האגדה דרך מעבר Bainskloof — יצירת מופת של הנדסה מהמאה ה-19 שנחצבה דרך הרי Hawequa על ידי בונה הדרכים המאסטר Andrew Geddes Bain ב-1853. האספלט המפותל יורד לתוך גאיות נהר פראיים, מגמל כל פינה בדרמה הררית עוצרת נשימה. משם, המסלול מתפתל דרך עמק Hex River העתיק לפני שהאספלט מפנה מקום לחצץ הקארו והנוף נפתח למשהו עצום וקדמוני. יעדכם: שמורת Inverdoorn הפרטית, שם חמשת הגדולים נודדים חופשי והשקט של השיח בולע את הדהדות האחרונות של העיר שעזבתם. 20% דרכי חצץ. 187 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

השאירו את חמשת הגדולים מאחור ורכבו אל תוך שתיקת הקארו הגדול, שם האדמה מתפשטת שטוחה וללא סוף מתחת לשמיים כה רחבים שנדמה כאילו כדור הארץ שכח להתעקל. ה-R323 מתפרש דרך מישורים אדמדמים ו-koppies מפוזרים לפני טיפוס מעבר Rooiberg — עלייה דרמטית של סיבובים שמרוויחה כל מטר גובה עם נופים פנורמיים על נוף שלא השתנה מאז שהעגלות הראשונות חרקו דרכו. זו דרום אפריקה מופשטת: ללא המונים, ללא רעש, רק מנגינת המנוע וריח האבק והפינבוס. Hlangana Lodge ממתין בסופה, מקדש שנחצב מתוך שיחי הקארו שבו הכוכבים יוצאים מוקדם ודולקים כמו שמעולם לא ראיתם אותם דולקים. 80% דרכי חצץ. 365 ק"מ. 5 שעות רכיבה.

כמה דרכים נבנות. מעבר Swartberg פוצץ, נחצב ורצה לקיום — טיפוס גס וסחרחורתי דרך סלע קדום מקופל שעומד כאחד הגדולים בין מעברי ההרים של היבשת. האספלט מסתיים מוקדם והחצץ מתחיל, דורש כבוד ומגמל אומץ בפנורמות שמעצרות את הנשימה. למטה בעמק שוכן Prince Albert, כפר קארו מסויד קפוא בזמן. אחר כך ירידה בצד השני, חזרה דרך ההרים, ואל העולם התת-קרקעי של מערות Cango — קתדרלה של אבן גיר שבה נטיפים גדלים בחשכה מזה מיליוני שנים. יום שחי בשני עולמות: מלמעלה ומלמטה. 90% דרכי חצץ. 161 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

יוצאים מ-Oudtshoorn וחוצים את שמורת הטבע Kammanasie, אנו פונים לאחד המעברים היפים ביותר. מעבר Prince Alfred מגיע ראשון — עלייה ארוכה ומפותלת על חצץ דרך יערות ילידיים ומדרונות מכוסי פינבוס, אחד המעברים העתיקים ביותר בארץ ועדיין אחד היפים ביותר. הוא מסמן את השער האמיתי בין שתי דרום אפריקות: מצד אחד, החום היבש של הקארו; מצד שני, הירוק השופע והבלתי אפשרי של ה-Garden Route, שם יערות עתיקים גולשים עד לחוף של לגונות ומפרצים נסתרים. הירידה לג'ורג' פותחת את המסלול דרומה לעבר Knysna — עיר שנבנתה סביב אחת הלגונות היפות ביותר בעולם. רכבו דרך ה-Heads, הצ'קו אל ה-Log-Inn, והניחו לצליל המים להשתלט במקום שבו הדרך הסתיימה. 171 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

האופנועים נחים. גם אתם. Knysna היא סוג המקום שלא מבקש מכם דבר אלא להאט ולשים לב — לאור על הלגונה בצהריים, לצדפות שנשלפות טריות מהמים, לשבילי היער שנעלמים לשקט ירוק דקות ספורות מהעיר. סיירו את מרצפת הנמל, רכבו אל ה-Heads לנוף, או אל תעשו דבר כלל בשלמות מוחלטת. ה-Garden Route עדיין תהיה כאן מחר. היום היא שלכם לשבת בה, לא רק לעבור דרכה.

כוונו את האף פנימה לתוך היבשה והניחו ל-Garden Route להתפוגג במראות. המסלול צפונה מחזיר אתכם דרך עמקי יין ומעל גבשושיות בלויות של Klein Swartberg, שם החצץ חוזר והתנועה נעלמת. זהו יום המעבר — ציר בין חוף לפנים הארץ — והנוף מנצל זאת היטב, משנה אופי בכל שעה. Rooiberg Lodge יושב בסוף הרכיבה כמו פרס: מחסה מרוחק ורגוע בקפל ההרים, שם ארוחת הערב מגיעה בזכות הרכיבה, עם נוף של בעלי חיים יפהפיים בכל מקום, והשינה מגיעה עמוקה וחסרת חלומות. 268 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

רדו מההרים וחזרו לעבר האוקיינוס האטלנטי, שם האור משתנה ראשון והרוח מתגברת אחריו. המסלול מערבה מוביל אתכם דרך ה-Overberg — שדות חיטה רחבים מתגלגלים זהובים מתחת לשמיים החופיים — לפני שהאדמה מסתיימת בפתאומיות ב-Arniston, כפר דייגים כה ישן ועצלן עד שהוא כמעט אינו מכיר את העולם המודרני. בתים לבנים נשענים אל הרוח מהים. דייגים עדיין יוצאים מאותו חוף שמהם יצאו סביהם. אחרי ימים של מעברי הרים ופראות חצץ, הפשטות של המקום הזה פוגעת אחרת. האוקיינוס קר, הדגים טרי, והקצב יורד למשהו קרוב לאפס. 248.8 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

רכבו עד קצה היבשת. Cape Agulhas הוא הנקודה הדרומית ביותר של אפריקה — לא דרמטי כמו Cape Point, אבל עמוק בדרך של דברים אמיתיים. כאן האוקיינוס ​​ההודי נפגש עם האטלנטי והמפות מסתיימות. מגדלור קטן מסמן את המקום שבו כה רבות מהספינות לא הגיעו. משם, המסלול מתעקל צפון-מזרחית לאורך החוף אל Hermanus, הישנה על פסגות מצוקים שמהם לווייתני ים דרומיים קופצים במפרץ למטה. זהו יום של עליות על הדרגה שנמסרות בשקט — הנקודה הדרומית ביותר שתגיעו אליה, בעלי החיים הגדולים ביותר שתראו מיבשה, סוג הרכיבה שגורמת לכם להרגיש שהעולם עדיין מלא בדברים שכדאי לנסוע אליהם. 158 ק"מ. 2.5 שעות רכיבה.

שמרו את הטוב ביותר לסוף. Clarence Drive מתחבקת עם שפת המצוק מעל המים הטורקיזים של False Bay כמו דרך שנצוירה ביד עבור אופנועים בלבד — מתפתלת, גמישה, חיה לחלוטין. משם המסלול קשת לעבר Cape Point, שם Cape of Good Hope מושיט ידיים לתוך פגישת שני האוקיינוסים והפינבוס בוער משני צידי הדרך. ואז צפונה לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי, שם Chapman's Peak Drive חוצב דרך מצוק כתום תלול מעל גלי הים המתנפצים למטה. עד שקייפטאון עולה באופק, תהיו רכבתם את אחד מהלולאות החופיות הגדולות בעולם. העיר תרגיש גם מוכרת וגם חדשה — אותו מקום שעזבתם, נראה עכשיו בעיניים שונות. 217 ק"מ. 3 שעות רכיבה.

אין רכיבה היום, רק זיכרונות. האופנועים שקטים, הציוד ארוז, והמסלול שנראה כה ארוך בהתחלה כעת מרגיש כאילו הסתיים מהר מדי. קייפטאון לא מגלה דבר באור הבוקר — היא הייתה כאן לפני שהגעתם והיא תהיה כאן הרבה אחריכם — אבל איפשהו בקארו, או על ה-Swartberg, או מעל האטלנטי הקר ב-Chapman's Peak, היא נכנסה לכם. נסיעה טובה. עד הפעם הבאה.

קייפטאון (לילה 1)

ממוקם בשפת Victoria & Alfred Waterfront ההיסטורית — נמל פעיל מאז שנות ה-1860, כשספינות עגלו את הרכס על מסלולי התבלינים — City Lodge מציב אתכם בלב הפועם של קייפטאון, עם הר השולחן מתנשא מאחוריכם והאוקיינוס האטלנטי מנצנץ לרגליכם. בסיס נקי ומנוהל היטב שמניח לעיר לדבר: מסעדות, שווקים ורחש הנמל, כולם במרחק הליכה. משגר הפריסה המושלם לפני שהדרך הפתוחה בולעת אתכם.

קארו (לילה 2)

ממוקמת עמוק בקארו הצחיח למחצה, כ-170 קילומטרים צפונית לקייפטאון, Inverdoorn היא אחת משמורות המשחק הפרטיות המובחרות של קייפ המערבית — ביתם של אריות, פילים, קרנפים, נמרים ובאפלו הנודדים על פני 10,000 הקטאר של נוף עתיק. חדרים קשים לגג, בריכה עם נוף לשיח, וסיורי ג'יפ שמביאים אתכם פנים מול פנים עם בעלי חיים שמגמדים כל ציפייה. אחרי יום באוכף, להירדם לצלילי לילת הקארו זה משהו שלא שוכחים במהרה.

אוטשהורן (לילות 3 ו-4)

שמוט בתוך קפלי ה-Klein Karoo מחוץ לאוטשהורן — עיר בירת יען העולמית המוכרזת עצמית, עיר שפרחה בסחר הנוצות בסוף המאה ה-19 — Hlangana Lodge מציעה מקלט של אבן, קש ושקט. הלודג' יושב מתחת לצלעות הר דרמטיות, עם נופים המתפשטים על פני העמק בכל כיוון ובריכה שמשלמת את חובה בחום אחר הצהריים. שני לילות כאן אומרים זמן לנשום: אחד ל-Swartberg, אחד פשוט בשבילכם.

Knysna (לילות 5 ו-6)

בנוי מהעץ שעשה את Knysna מפורסמת, ה-Log-Inn יושב בשפת אחת הלגונות המפורסמות ביותר של דרום אפריקה — עיר שצמחה סביב מסחר העץ והזהב של שנות ה-1800 ולא ממש איבדה את תחושתה של משהו נדיר ושראוי להגנה. למלון יש את חמימות המקום שמבין את סביבתו: פנים עץ, גישה נוחה לחזית הנמל וה-Heads המסגרים את האופק שבו הלגונה נפגשת עם הים הפתוח. שני לילות ב-Knysna הם הדבר הקרוב ביותר להשאר דוממים במסע הזה.

עמק רוברטסון (לילה 7)

Rooiberg Lodge יושב בעמק רוברטסון העשיר ביין, אזור שמגדל גפנים בצל הרי Langeberg מאז תחילת המאה ה-18 — ועושה זאת בשקט, ללא ההוד של Stellenbosch או Franschhoek. הלודג' אינטימי ורגוע, מוקף בכרמים ופינבוס הרי, עם אירוח שמרגיש אישי ולא מלוטש. אחרי יום ארוך דרך המעברים, כוס של משהו מקומי ונוף ההרים הוא בדיוק מה שהקארו רושם.

ארניסטון (לילה 8)

Arniston Spa Hotel לקוח שמו מה-HMS Arniston, ספינת חיל בריטית שנטבעה על חוף פרא זה ב-1815 תוך אובדן של מעל 300 נפשות — טרגדיה שנתנה לכפר מרוחק זה את שמו ואת הזרם המלנכולי שלו. כיום המלון עומד בשפת אחת מקהילות הדייגים השמורות ביותר בדרום אפריקה, שם הבתים הכף-מלאיים של Kassiesbaai הוכרזו כאנדרטה לאומית. צפו לאוויר ים, לצפיית לווייתנים מהמרפסת ולשקט כה מוחלט שגובל ברוחניות.

Hermanus (לילה 9)

Windsor Hotel נשקף על פסגת המצוק של Hermanus מאז 1920, כשכפר ישנוני זה היה מקלט לאליטה של יוהנסבורג הבורחת מחום ה-highveld. כיום הוא נשאר אחת הכתובות המפורסמות של חוף הדרום, ישנה ישירות מעל המצוקים שבהם לווייתני ים דרומיים קופצים במפרץ מיוני עד דצמבר. החדרים קלאסיים, הנופים יוצאי דופן, ושכבת הקסם הוותיקה של המקום יושבת בנוחות לצד עיר שיודעת בדיוק עד כמה היא בת מזל.

קייפטאון V&A Waterfront (לילה 10)

ה-Commodore מקשט את חזית הנמל של V&A Waterfront בקייפטאון מאז 1969, לובש את מורשתו הימית בכל פרט — מהפנים הימיים שלו ועד לנופים הבלתי מופסקים על הנמל שבו ספינות מכולות וסופר-יאכטות חולקות את אותו עגינה עתיקה. הוא נושא את הבטחון השקט של מקום שראה את קייפטאון מאתחלת את עצמה מספר פעמים ונשאר בשקט, בביטחון עצמו. אחרי עשרה ימים בדרך, לחזור לעיר מכאן מרגיש כמו הסיום שמסע כזה ראוי לו.